#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' ישמעאל אמר דשיעור סתירה הוא כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל.<br>מדוע הוצרכו כל השיעורים?<br>ומ""ט לא סגי למימר כדי הקפת דקל לבד?"	"טומאה ס""ד כדי טומאה וריצוי, ולזה נקט כדי ביאה.<br>וס""ד גמר ביאה, ולזה נקט העראה.<br>ומ""מ ס""ד העראה וריצוי, ולזה אמרו כדי הקפת דקל.<br>ולא סגי למימר כדי הקפת דקל לבד, דצריך התנא לפרש את הטעם לאיסור סתירה. (רש""י)."	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו סתירות בדברי התנאים דלהלן בשיעור העראה, מה התירוץ לסתירות הבאות:<br>בברייתא קמייתא אמר ר' ישמעאל הקפת דקל ופליג עליה ר""א, ובבתרייתא אמר ר""א כדי חזרת דקל?<br>בקמייתא אמר ר""א מזיגת הכוס, והכא כדי חזרת דקל?<br>בקמייתא אמר ר' יהושע כדי לשתותו, ובבתרייתא כדי מזיגת הכוס? ומ""ט אין לתרץ דשניהם חד שיעורא הוא?<br>בקמייתא אמר בן עזאי לצלות ביצה, הכא אמר לשתותו?<br>התם אמר ר""ע כדי לצלות ביצה, הכא אמר לגומעה? ומ""ט אין לתרץ אידי ואידי חד שיעורא הוא?<br>בקמייתא אמר ר' יהודה בן בתירא לגמוע ג' ביצים זו אחר זו, ובבתרייתא אמר כדי לגומעה?"	"הקפה ברגל חזרה ברוח.<br>אידי ואידי חד שיעורא הוא.<br>כדי למזוג ולשתות, ואין לומר דשניהם אותו שיעור דא""כ היינו ר""א.<br>אידי ואידי חד שיעורא הוא.<br>כדי לצלות ולגמע, ואין לומר חד שיעורא הוא, דא""כ היינו בן עזאי.<br>השיעור לדידיה כדי לגמוע, וה""ק לר""ע, מ""ט אתה משער בצלייה וגמיעה, שער בגמיעה לבד, ואז לדידך יהיה השיעור כדי לגמע ג' ביצים."	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה שיעור סתירה של אשה לתנאים דלהלן:<br>ר' ישמעאל?<br>ר""א? (2)<br>ר' יהושע?<br>בן עזאי? (2)<br>ר""ע?<br>ר' יהודה בן בתירא? (אליבא דנפשיה).<br>ר' אלעזר בר' ירמיה?<br>ר' חנין בן פנחס?<br>פלימו? ומאי זכר לדבר?"	"ר' ישמעאל: כדי הקפת דקל.<br>ר""א: כדי מזיגת הכוס, או כדי חזרת דקל ברוח. (ושניהם חד שיעורא).<br>ר' יהושע: כדי מזיגת הכוס ושתייתו.<br>בן עזאי: כדי לצלות ביצה, או כדי לגמוע הכוס. (ושניהם חד שיעורא).<br>ר""ע: כדי לצלות ביצה ולגומעה. (והיינו גמיעת ג' ביצים).<br>ר' יהודה בן בתירא: כדי גמיעת ביצה.<br>ר'&nbsp; אלעזר בר' ירמיה: כדי לקשור גרדי נימא.<br>ר' חנין בן פנחס: כדי ליטול קיסם.<br>פלימו: כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר, והסימן כי בעד אשה זונה עד ככר לחם."	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל מקרא כמה הוא שיעור סתירה?<br>וכיצד ידעו התנאים כמה שיעור זה בפועל?<br>ומהיכן ידע בן עזאי? (3)"	דכתיב ונסתרה והיא נטמאה, הוי אומר דשיעור סתירה כדי טומאה.<br>כל אחד בעצמו שיער.<br>ובן עזאי נשא ופירש.<br>או דמרביה שמיע ליה.<br>או משום סוד השם ליראיו.	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסתפק רב אשי בשיעורי סתירה דלהלן:<br>כדי חזרת דקל?<br>כדי שיקשור גרדי נימא?<br>כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם?<br>כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר? (3)	האם שילך וישוב, או גם שינוח מהילוכו.<br>ברחוק או בקרוב.<br>במהודק או בלא מהודק.<br>בחם או צונן, ברך או קשה, בשל חיטים או של שעורים.	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דרש ר' עוירא מקרא דעד אשה זונה עד ככר לחם?<br>ומה הקשה עליו רבא?<br>ומה כוונת הקושיא? (רש""י).<br>ומה פירש רבא?"	"האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה.<br>והקשה רבא דבעד ככר לחם עד אשה זונה מיבעי ליה.<br>ואין הכוונה להקשות על סדר הפסוק, דודאי קרא גם מסיפא לרישיה מידריש, אלא דגבי ככר לחם הו""ל למכתב בעד, וגבי אשה למיכתב עד.<br>ולזה פירש רבא דהבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם."	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה נאמר על המזלזל בנטילת ידים?<br>ומה הטעם בזה? (רש""י)."	נעקר מן העולם.<br>דהוא עובר על דברי חכמים וחייב מיתה, וכדכתיב ופורץ גדר ישכנו נחש.	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזו צורה צריכים הידים להיות במים ראשונים? ומדוע?<br>ובמים אחרונים? ומדוע?	ראשונים: למעלה, שלא יצאו מים ראשונים חוץ לפרק מקום שאין מים שניים מטהרים, וישובו ויטמאו את היד.<br>שניים: למטה, שתרד זוהמת התבשיל לחוץ.	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נאמר על האוכל פת בלא ניגוב?<br>ומאי טעמא? ומאי קרא?	כאילו אוכל לחם טמא.<br>דהוא דבר מיאוס, ואכילת דבר מיאוס כאכילת טומאה, וכדכתיב ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא.	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי ""ואשת איש נפש יקרה תצוד"" לפירוש ריו""ח?<br>ומה הקשה רבא?<br>ומה פירש?"	"אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש.<br>והקשה רבא דא""כ הו""ל למימר נפש גבוהה היא תצוד.<br>אלא ה""ק, כל הנכשל באשת איש אפילו למד תורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים, היא תצודנו לדינה של גהנום."	סוטה דף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ד' דברים נאמרו על מי שיש בו גסות הרוח? ומאי קרא?	"כאילו עבד ע""ז, ג""ש תועבת ה' כל גבה לב, ולא תביא תועבה אל ביתך.<br>כאילו בא על כל העריות, ג""ש מכי את כל התועבות האל.<br>כאילו כפר בעיקר, שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך.<br>כאילו בנה במה, דכתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא."	סוטה דף ד	תועבה, תועבה, ושכחת, במה.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פירש רב בקרא דיד ליד לא ינקה?<br>ומאי קשיא להו לדבי ר' שילא? ומה פירשו?<br>ומה הוקשה לריו""ח? ומה פירש?"	"רב: הבא על א""א, אף אם הקנה לקב""ה שמים וארץ כאברהם דכתיב ביה הרימותי ידי, לא ינקה מדינה של גהנום.<br>דבי רבי שילא: א""כ ידי מיבעי ליה. אלא אפילו קיבל תורה כמשה דכתיב ביה מימינו אש דת למו, לא ינקה מדינה של גהנום.<br>ריו""ח: א""כ יד מיד מיבעי ליה. אלא אפילו עושה צדקה בסתר דכתיב ביה מתן בסתר יכפה אף, לא ינקה מדינה של גהנום."	סוטה דף ד		
